זמן קריאה: 5 דקות
כשמדברים על חטיפה, חושבים בדרך כלל על כופר. בפועל, הרבה תיקי חטיפה בישראל מתחילים בסכסוך כספי או משפחתי: חוב שמישהו רוצה לגבות, או בת משפחה שהקרובים שלה רוצים "להחזיר הביתה". הכתבה מסבירה מה החוק מגדיר כחטיפה, מה ההבדל בין הסעיפים, ומה העונשים בפועל.
חטיפה לפי החוק
סעיף 369 לחוק העונשין מגדיר חטיפה כך: כפייה של אדם בכוח או באיומים, או פיתוי שלו באמצעי תרמית, ללכת מהמקום שבו הוא נמצא. לא צריך מרחק גדול, ולא צריך שהחטוף יוחזק זמן רב. השאלה היא אם הכריחו אותו לעזוב את המקום.
| העבירה | עונש מרבי | סעיף |
|---|---|---|
| חטיפה | 10 שנים | 369 |
| הוצאת אדם אל מעבר לגבולות המדינה בלי הסכמתו | 10 שנים | 370 |
| חטיפה כדי לכלוא שלא כחוק | 20 שנים | 371 |
| חטיפה כדי לרצוח, לסחוט או לאיים | 20 שנים | 372 |
| הוצאת קטין מתחת ל-16 ממשמורת האפוטרופוס, בלי הסכמתו | 20 שנים | 373(א) |
| חטיפה כדי לגרום חבלה חמורה | 20 שנים | 374 |
| הסתרה או כליאה של אדם בידיעה שנחטף | כמו החטיפה עצמה | 375 |
| כליאת שווא | 3 שנים | 377 |
עונש על חטיפה: מה קרה בבית המשפט העליון
7 שנים: חטיפה של קרובת משפחה (ע"פ 7215/23)
אישה יצאה להליכה בערב עם שכנה, ומישהו שלח תמונה שלה ברחוב לקבוצת הווטסאפ המשפחתית. שני אחיה ושני אחיינים הגיעו לביתה, סטרו לה, הרימו אותה בכוח והכניסו אותה לרכב, תוך שהם מכים אותה והיא צורחת. הם הודו בחטיפה לשם רצח או סחיטה לפי סעיף 372. בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר 60 חודשי מאסר על שלושה מהם ו-55 חודשים על הרביעי. ב-10.10.2024 בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה והעלה את העונשים ל-7 שנים ול-6.5 שנים, ואת הפיצוי למתלוננת ל-50,000 ש"ח לכל אחד. השופט י' אלרון כתב שהמתלוננת נאלצה לעזוב את ביתה ואת ילדיה ולמצוא מסתור. לפסק הדין
28 עד 39 חודשים: חטיפה כדי לגבות חוב (ע"פ 3136/20)
המערערים, קרובי משפחה, רצו לגבות חוב שאדם אחר חב לאחיהם. הם קבעו עם המתלונן פגישה בתחנת דלק בתואנת שווא, התנפלו עליו, הצמידו סכין לצווארו והכניסו אותו לרכב. הם החזיקו אותו יומיים במקומות מסתור, עד שמשפחתו שילמה 350,000 ש"ח. הם הודו בחטיפה לשם סחיטה ובסחיטה באיומים. בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר 28, 37, 39 ו-37 חודשי מאסר. בית המשפט העליון (השופטים ע' פוגלמן, נ' סולברג וי' וילנר) דחה את הערעור ב-24.5.2021. לפסק הדין
8.5 שנים: בן זוג לשעבר שהפר צו הגנה (ע"פ 1961/15)
המערער היה בן זוגה של המתלוננת שבע שנים. בית המשפט למשפחה נתן נגדו צו הגנה שאסר עליו להגיע ליישוב שלה וליצור איתה קשר. הוא הורשע בחטיפה לשם רצח או סחיטה, בניסיון לחבלה בכוונה מחמירה, בהתפרצות למקום מגורים, בתקיפה בנסיבות מחמירות, בהחזקת סכין, בהפרת הוראה חוקית ובעבירות תעבורה. בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר 8.5 שנות מאסר ופיצוי של 40,000 ש"ח. בית המשפט העליון (השופטת א' חיות, עם השופטים צ' זילברטל ומ' מזוז) דחה את הערעור ב-7.6.2016. לפסק הדין
בכל שלושת התיקים בתי המשפט גזרו שנים של מאסר בפועל, ובית המשפט העליון לא הקל באף אחד מהם.
מה עושים היום
- אם מישהו מאיים לקחת אתכם או קרוב שלכם בכוח, פנו למשטרה במספר 100.
- אם אתם חשודים, אל תמסרו גרסה לפני שדיברתם עם עורך דין. על הזכויות בחקירה כתבנו במה קורה בדיון על מעצר ימים.
- בסכסוך על חוב, השתמשו בהליכים אזרחיים ובהוצאה לפועל. איום או כוח כדי לגבות חוב הם עבירה, גם כשהחוב אמיתי.
מקרה לדוגמה (בדוי)
אבי חייב כסף לשותף לשעבר. השותף ושני חברים מחכים לו ליד הבית, דוחפים אותו לרכב ונוסעים לחצי שעה, עד שאבי מבטיח להעביר העברה. גם בלי פגיעה גופנית, זו חטיפה לשם סחיטה לפי סעיף 372.
הדוגמה בדויה.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין חטיפה לכליאת שווא?
בחטיפה לפי סעיף 369 כופים על אדם, בכוח, באיומים או בתרמית, ללכת מהמקום שבו הוא נמצא. בכליאת שווא לפי סעיף 377 עוצרים או כולאים אדם שלא כדין, גם בלי להעביר אותו ממקום למקום.
הורה שלוקח את הילד בלי הסכמת ההורה השני עובר עבירה?
סעיף 373 עוסק במי שמוציא קטין מתחת לגיל 16 ממשמורת האפוטרופוס שלו על פי דין, בלי הסכמת האפוטרופוס. התשובה תלויה במי האפוטרופוס ומה קבע בית המשפט למשפחה, ולכן צריך לבדוק את המקרה עם עורך דין.
מי שהסתיר את החטוף אחראי כמו החוטף?
לפי סעיף 375, מי שמסתיר או כולא אדם שלא כדין ויודע שנחטף, דינו כאילו חטף אותו באותה מטרה שהייתה לו.
- כתבה קשורהמה קורה כשמפרים מעצר בית או צו הגנה
איך בדקנו
קראנו את סעיפים 369 עד 377 לחוק העונשין בנבו, בנובמבר 2026. את פסקי הדין קראנו במקור, באתר הרשמי של בית המשפט העליון. הדוגמה בדויה, וההמלצות המעשיות הן שלנו. מצאתם טעות? כתבו לנו ל-info@dinpashut.com ונתקן.